והרשות נתונה

דונה טארט: ההיסטוריה הסודית
תרגום: ורד שוסמן
הוצאת כתר


אחת
ההנאות של הקורא המתמיד - כולל כמובן מבקרי ספרות - היא לפתוח ספר שאינכם יודעים עליו דבר ולגלות יצירה ספרותית מעולה. רומן הביכורים של דונה טארט מפתיע מכל הבחינות - הוא אינו ספר 'נשי', אינו אגוצנטרי, אינו מתיימר לשקף את חייה של המחברת או החברה בה גדלה. אלמלא ידעתי שהמחברת היא אשה צעירה וזהו סיפרה הראשון הייתי מנחשת שהספר נכתב על ידי סופר בגיל העמידה, בעל ניסיון עשיר והשכלה רחבה. הספר מתרחש בקולג' קטן בניו-אינגלנד, מקום בו לומדים בדרך כלל בניהם ובנותיהם של האמריקאים האמידים והעשירים, יחד עם אי-אלה סטודנטים מרקע פחות מבוסס שזכו במילגה. אבל אין זה ספר קמפוס בנוסח דייויד לודג', כי אם סיפור מעשה שיש בו כדי להזכיר יצירות קלאסיות מן המאה ה -19 , וזאת מבלי להיראות מיושן. יש כאן משהו מ'שדים' של דוסטוייבסקי ומשהו מ'דיוקן של גברת' של הנרי ג'יימס, אם כי ההשוואות האלה אינטואיטיביות ואתקשה להוכיח אותן.

המשך...

חזרה לשורשים

דונה טארט: הידיד הקטן
מאנגלית: חגי ברקת
כנרת, זמורה-ביתן, מוציאים לאור


ספרה
הראשון של דונה טארט, 'ההיסטוריה הסודית', ראה אור כאשר היתה צעירה מאוד וזכה לתשבחות נלהבות, תרגומים בשפע, וציפייה לספרים מרשימים בהמשך. הספר היה בהחלט יומרני - היה בו ריחוק אינטלקטואלי עם רמזים מחושבים לרומנים קלאסיים של דוסטוייבסקי והנרי ג'יימס. אבל תכונות אלה אינן פסולות כשהן מוגשות על ידי יוצרת צעירה ומוכשרת. ואז עברו עשר שנים לפני שהופיע ספרה השני, זה שלפנינו, ועורר השתאות רבה. במקום הקולג' היוקרתי- מרוחק - עיירה קטנה במיסיסיפי בשנות השבעים, במקום סטודנטים מבריקים - ילדים בני שתים-עשרה, במקום הורים עשירים - משפחה צנועה, לא מעשירי הדרום אך גם לא מן העניים. ברור שהמחברת החליטה "לחזור לשורשים", להקשר החברתי ממנו באה, לפני שכישרונותיה הבולטים הזניקו אותה לבנינגטון קולג' היוקרתי, שסיפק את הרקע לספרה הראשון.

המשך...