חוצפה!

פעם היו אומרים כאן - בשמץ גאווה - "חוצפה ישראלית", אבל אין לנו סיכוי להתחרות בחוצפה האמריקנית. האמריקנים רואים את כל העולם כמעין שוליים סביב ארצות-הברית, שוליים המתחלקים לשלושה סוגים: מקומות שכדאי לטייל בהם, מקומות שצריך לשלוט בהם, ומקומות שצריך להפציץ. לפעמים אותה ארץ עוברת מקטגוריה אחת לשנייה.

אבל כאשר ארצות הברית - שרק בעשור האחרון פלשה לשתי מדינות, אפגניסטן ועירק - מאשימה את אירן ב"התערבות" בנעשה בשכנתה עירק, כאשר נשיא ארה''ב עומד בפרלמנט הישראלי ומשווה את אירן - שלא פלשה לשום מדינה, אבל נפלשה ע''י עירק (בתמיכה אמריקנית) - לגרמניה הנאצית אחרי שפלשה לפולין, ומשווה אנשים (רמז לבאראק אובאמה) המוכנים לנהל מו''מ עם שליטיה לאלה שדגלו ב"פייסנות" מול גרמניה הנאצית, צריך לתת לו פרס נובל לחוצפה.

המשך...
|

אנשים וחיות אחרות

דומה שהכל כבר נאמר. סופר אנגלי אמר פעם, "ככל שאני מיטיב להכיר בני-אדם, כך יותר אני מחבב את הכלב שלי." מארק טויין אמר: "אם תמצא כלב פצוע ותיקח אותו הביתה ותטפח אותו, הוא לא ינשוך אותך. זה ההבדל בין כלב לבן-אדם." ויש עוד שפע של אמירות נחמדות על כלבים כיצורים טובים מבני-אדם.

אבל הרעיון המעסיק אותי, ולא מאתמול, הוא היקף הקשר בינינו לבין שאר בעלי החיים, והמשמעות העמוקה שלו בנפש האדם.

המשך...
|

טיבט, סין ואנחנו

כאשר הגרמנים שעטו מזרחה הם טענו שזכותם כגזע עליון עם משטר מפותח לנכס לעצמם את המדינות המפגרות ממזרח לגרמניה, ולהחיל עליהן את משטרם ושיטותיהם

כאשר הסינים פלשו לטיבט היתה להם טענה דומה - הם התכוונו להכחיד את המשטר הפיאודלי ב"ארץ השלגים", הידועה גם כ"גג העולם", ולכפות עליה את משטרם

וכמו שהגרמנים דרשו לעצמם "לבנסראום" - היינו, מרחב מחייה רחב-ידיים - כך גם הסינים. מאו דזה-דונג הכריז על שאיפתו שבטיבט יהיו עשרה סינים מגזע האן לעומת כל טיבטני. בינתיים היחס הוא שניים לאחד, אבל בלי ספק התהליך נמשך

המשך...
|

ויכוחים

בימים האחרונים נקלעתי לויכוחים פוליטיים דווקא עם אנשים קרובים לי. הויכוח ראשון היה על החלטתו של ראלף ניידר, מנהיג מאבק הצרכנים בארה''ב, לרוץ שוב בבחירות לנשיאות. הויכוח השני היה על הוגו צ'אבס, נשיא ונצואלה.

המשך...
|

קישוטים חיים

יום אחד קיבל הצאר הרוסי פטר הגדול מתנה מחצרו של הקיסר העותמני - נער אפריקאי צעיר בשם אברם גניבל (זהו ההיגוי הרוסי של השם חניבעל - כמו שגאידמאק הוא ההיגוי הרוסי למילה האידמאק, כינויין של כנופיות הפוגרומיסטים באוקראינה). למרות שאפריקאים נחשבו לפראים, הנער הוכיח את פקחותו וכשרונותיו, והצאר דאג שיקבל חינוך והכשרה צבאית. בבוא העת הגיע לדרגת גנרל, זכה במעמד של אציל רוסי ונשא צעירה רוסיה אצילה לאשה. הסיפור ידוע היטב, כי אלכסנדר פושקין היה נין שלו, וכתב סיפור לא גמור על קורותיו.

המשך...
|