רומן רוסי
זאב
ז'בוטינסקי:
שמשון
תרגם
מרוסית:
פטר
קריקסונוב
כתר - מכון
ז'בוטינסקי
- סטימצקי
המשך...
אינס נשמתי
איזבל
איינדה:
אינס
נשמתי
Isabel Allende: Ines del alma mia
בשלהי
שנות
הארבעים,
בתקופה
בה עוד
הרבו
לתרגם
לעברית
ספרים
שלא
כיכבו
ברשימת
רבי-המכר
בארה''ב או
בבריטניה,
הופיע
תרגום
עברי של
רומן מאת
סלוואדור
דה
מדריאגה,
שנקרא "לב
הפיטדה".
(אל תשאלו
אותי מהי
פיטדה -
מילה שרק
קרייני
"קול
ישראל"
מסוגלים
להגות - כי
אין לי
מושג;
לימים
גיליתי
שבמקור
נכתב
פשוט "אבן
ירוקה".)
הספר כבש
את ליבי
הלא-ירוק,
ומאז אני
מקווה
שישובו
לתרגם
אותו.
קיסמו של
הרומן
הזה הוא
בחיבוק
שני
העולמות -
האצטקי
והספרדי -
הבא לידי
ביטוי
בקורותיהם
של שני
הגיבורים
הראשיים,
אלונסו
מנריקה
הספרדי,
המשתתף
בכיבוש
מקסיקו,
והנסיכה
האצטקית
סוצ'יטל.
מאז לא
חדלתי
לקרוא
בשקיקה
על כיבוש
אמריקה
על ידי
הספרדים,
בהנהגת
הרנן
קורטס
במקסיקו,
האחים
פיסארו
בפרו,
ופדרו דה
ולדיוויה
בצ'ילה.
כנופיות
קטנות של
הרפתקנים
ספרדים
תאבי-בצע
וחדורי
אמונה
קתולית
ימי-ביניימית,
חמושים
ברובים
עתיקים,
שיריון
קשקשים
וקובעי
ברזל,
רכובים
על סוסים
ומשוכנעים
שהשמיים
לצידם, הם
הצליחו
להשתלט
על ארצות
ענקיות,
מאוכלסות
בעמים
גדולים
בעלי
תרבויות
מפותחות...
הסיפור
ממשיך
להדהים,
על אף
שאהדתנו
נתונה
ספונטנית
לעמים
שנכבשו
וליבנו
נכמר
למחשבה
על
הכחדתם
האכזרית
והשמדת
תרבותם
ויצירותיהם.
היסטריה והונאה
שרה
ווטרס:
זרעים של
חיבה
מאנגלית:
הוצאת
ינשוף
עבודה
רבה
השקיעה
שרה
ווטרס
בספר הזה.
הסופרת
היא אחת
הכוכבות
הצעירות
בשמי
הספרות
האנגלית
בשנים
האחרונות,
וארבעת
הרומנים
שפירסמה
עד כה
מתרחשים
בתקופות
קודמות
ודרשו לא
מעט מחקר.
הרומן
הראשון
שלה, Tipping the Velvet ( 1),
שהגיע
אלינו
בצורת
סידרה
טלויזיונית
של
הבי-בי-סי,
היה
סיפור
נועז
המתרחש
בשלהי
המאה ה 19- ,
על שתי
צעירות
לסביות
המופיעות
בתיאטרון
הבידורי
של
התקופה.
הספר
שלפנינו
אף הוא
מתרחש
במחצית
השנייה
של המאה
התשע-עשרה,
וכל
דמויותיו
העיקריות
נשים.
העלילה
נעה בין
שלושה
מוקדים:
בית
בורגני
מהוגן,
חבורת
"ספיריטואליסטים"
- היינו,
"מדיומים"
המקשרים
אנשים עם
יקיריהם
שמתו -
ואגף
הנשים
בבית-כלא
לונדוני
בשם
מילבאנק.
בחורה
אמידה
בשם
מרגרט,
השרוייה
באבל על
מותו
לא-מכבר
של אביה,
לוקחת על
עצמה
עבודת
צדקה -
פעילות
מקובלת
בקרב
הנשים מן
המעמדות
הבינוניים
והגבוהים
- כדי
להסיח את
דעתה. היא
בוחרת
להיות
מבקרת
קבועה
בכלא
הנשים, בו
תפקידה
לשוחח עם
האסירות,
לרומם את
מחשבותיהן
ולכוונן
לכיוונים
חיוביים
ומוסריים.
שם היא
פוגשת את
סלינה
דוז,
מדיום
ידועה
שנכלאה
בעקבות
תלונה של
אחת
מלקוחותיה,
ונמשכת
אליה
כבחבלי
קסם,
פשוטו
כמשמעו.
תענוג!
מריו
ורגס
יוסה:
תעלוליה
של ילדה
רעה
מספרדית:
טל ניצן
אחוזת
בית,
הוצאת
ספרים
לא בכל
יום נופל
לידי ספר
שאינני
מצליחה
להניח מן
היד.
הסיפור
הזה,
המסופר
על ידי
דמות
המקבילה
למחבר
בגיל
וברקע
משפחתי,
מתחיל
בשנות
החמישים
בעיר
לימה,
בירת פרו.
ילדי בית
הספר
התיכון
מוקסמים
מהופעתן
של שתי
נערות
שובבות
שהגיעו
מצ'ילה,
והן יותר
נועזות
וחצופות
מן הבנות
המקומיות.
עד מהרה
המספר
מתאהב
באחת מהן,
הנקראת
לילי,
ויחסו
אליה לא
משתנה גם
כאשר
מתברר
שהיא
איננה מה
שאמרה
שהיא.
ימים עברו - אולי
ג'יימס
בולדווין:
זר בכפר
בחר וערך:
ראובן
מירן
מאמריקנית:
רעיה
ג'קסון
נהר -
ספרים
"... השלב
המכריע
ביותר
בהתפתחותי
שלי," כתב
בולדווין,
"היה כאשר
נאלצתי
להכיר
בעובדת
היותי
מעין
ממזר של
המערב,
כאשר
ההליכה
בעקבות
עברי
הובילה
אותי לא
לאירופה
אלא
לאפריקה"
(עמ' 14 ). בנו
של המטיף
החובב
בהארלם
צמח
בסביבה
של אמונה
לוהטת
ונואשת.
במשך
דורות
רבים
קלטה
הכנסייה
העממית
את
האמריקאי
השחור אל
תוך
תמונת-
העולם
הנוצרית
הפשטנית
ביותר
("לכל ילדי
אלוהים
יש
נעליים" -
כמאמר
השיר
הידוע).
כאשר פרש
ממנה הוא
נשאר
מיותם:
תמונת-העולם
השלטת
מיקמה
אותו בגן
החיות,
לצד
הג'ירפות,
הפילים
והשימפנזים
- מכה קשה
למי
שקיומו
כבן-תרבות
היה
ממוקד
בלב
המערב. כל
ביטויי
התרבות
הזאת,
מיצירתו
של ג'וזף
קונרד
(הנקראת
בעברית)
"לב
המאפליה"
ועד סרטי
טרזן של
הוליווד,
כל מה
שנכתב
ותועד
והומצא
על
אפריקה
העמיד את
הצעיר
השחור על
כך שבעצם
אין לו
מורשת
אנושית
ראוייה
לשמה,
והוא
אוכל-חסד
הסמוך
לשולחן
העמוס של
תרבות
אירופה-אמריקה.
לימים ( 1976 )
יופיע
ספרו
רב-המכר
של אלכס
היילי,
"שורשים",
שהתחקה
אחרי
מוצאן של
משפחות
עבדים עד
מכורתם
כאנשים
חופשיים
וגאים
באפריקה.
אבל זה
קרה
מאוחר
יותר,
בתקופה
בה "היבשת
השחורה"
כבר
קיבלה
צביון
שונה
בדימיון
הציבור,
התקופה
של
תספורות
"אפרו"
(במקום
השיער
המוחלק
והמגוהץ
של אנשים
כמו נאט
קינג קול
ואפילו
סאמי
דייויס
ג'וניור),
של
חולצות
"דאשיקי"
ותזמורות
אפריקאיות.
אבל
בשנות
הארבעים,
כאשר
ג'יימס
בולדווין
הצעיר
הגיח
ממסגרת
משפחתו
וביתו, מן
הסביבה
המוכרת
של הארלם,
לא היו
בנמצא
נחמות
כאלה.
ילדי גן-העדן
מרגרט
אטווד: בז
וניאלה
מאנגלית:
עמנואל
לוטם
כנרת בית
הוצאה
לאור
כוחו של סיפור מדע-בדיוני (בהבדל מפנטזיה) הוא בקשר שלו עם המציאות בה נכתב, וספרה החדש של מרגרט אטווד נוגע ישירות למציאות המדעית-חברתית בה אנו חיים כעת. כאילו כדי להמחיש זאת, הופיע לא מזמן מאמר מאת הפיסיקאי הנודע פרימן דייסון בכתב-העת 'ניו סיינטיסט', שתיאר עתיד קרוב בו אפילו תלמידי בית-ספר יבצעו ניסויים גנטיים וייצרו בעלי-חיים חדשים, שישלבו תכונות של כמה יצורים שונים - 'למשל היפופוטם עם קנגורו'... התגובות למאמר לא אחרו לבוא, ורובן ככולן היו מודאגות ושליליות. אבל בימים אלה ממש מגדלים בעולם עיזים מהונדסות גנטית שחלבן מכיל את החומר ממנו עכבישים טווים את קוריהם, עגבניות המכילות גנים של דגים המקנים להן עמידות בפני כפור, חזירים מהונדסים גנטית שגופם מייצר חומצות שומניות אומגה 3- כמו דגי-ים. חזירים מהונדסים שאפשר יהיה להשתמש באבריהם הפנימיים להשתלה בבני אדם גם כן כבר בדרך אלינו.
המשך...